יום שני, 6 באוקטובר 2014

עומד דוֹם (לב כואב)

עומד דום מול המון זועם
מרעיב עצמי
מעמיד פנים מול חברי
רעב חברתי
בלון זוהר לעומת סנה בוער
סוס דוהר, שדה תירס קולח עם
קלחים אין ספור
מטרייה נרטבת בגשם, חולפות העונות
והשנים,
לרגע נדמה שיש רגעים דוממים
ניצתה האש בלב כואב
בערפל סמיך, נוטפים עליי שלכת
ביער סבוך, טללים מרים
ובכל זאת ניצתה האש בלב כואב

יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

שירה

דם קולח את ראשי
במירמור לב
אני נוטר לשמיים, לפעמים
לפרקים שלמים
נפשי מרוחה בססגוניות
לאורך רצועות בד קנבאס
מחוספסת
לפעמים עדיף לתשור בבזבוז
בהיסח הדעת
לבוז להגיון הישר 
לענטז במבוכה
עם תשורה של חוסר שליטה

יום שני, 29 בספטמבר 2014

הנה גדלתי בשנה

הופ הופ טרללה!

גדלתי בשנה!

הופ הופ טרללה!

גדלתי בשנה!

הגיע הזמן לעצור ולחשוב אילו דברים ארצה שבשנה הקרובה שיהיו לי:

- קרבה הולכת וגדלה עם עצמי.
- קרבה הולכת וגדלה עם אדם אחר בחיי.
- להגדיל את הרגעים שבהם אני רך עם עצמי ורך עם העולם.
- לסיים את הסרט שאני עורך. (תמי ועידו בונים בית)
- לרוץ שעה ו10 ק"מ ולהתמודד עם הפחדים שעולים מול זה.
- פרנסה קהילתית.
- סקרנות של ילד.
- איזון בין למידה, עשייה ופשוט להיות.


אמן, אמן ואמן!

שנה מעולה וחסרת פשרות. באם!!

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

דברים

את אומרת שאין לי מושג

שחבל לי על הזמן, שהזמן שלי עבר

את אומרת תתקרב ותהיה אומלל

תזחל על גחונך, תזחל

את אומרת לי מילים קמוצות כמו

אגרוף מתפרץ, בקיא מתפלש

בבכי מר, לימוני

בזכר זר של אכזריות ובורות

את אומרת את מה שאת אומרת

וזה חד וברור.

יום שבת, 20 בספטמבר 2014

אני כותב כתיבה פואטית

אני... אני... אני...

הבנתי שמרוב התחשבות אין לי רצון
הבנתי שמרוב שפיות אני אמצא בחוסר
הבנתי שכולנו טובים
הבנתי שכולנו רוצים להיות מיוחדים
ונורא משוגעים והזויים ומוזרים, לפחות באספקט אחד בחיים.
הבנתי חזק שדימויים מתפוגגים שמסתכלים מקרוב-קרוב.
שנשאר רק אהבה, התמסרות אחווה ושמחה,
הבנתי שהביטחון האמיתי בחיים הוא חברים ולא כסף
וחסר-לי אם אני אשווה את עצמי למישהו אחר, אשאר אומלל
חסר-לי אם אני אחשוב שאני צודק, אשאר לבד
או שאני יודע הכי טוב.
אלה הדברים שחסרים לי בחיים, חוץ מזה כלום חסר
החיים מושלמים והסתירה כלכך גדולה שאני במצוקה
של פחד שמא, אבי ימות, אמי תחלה או שאפול נכה
אלה הפחדים בחיי, ואולי עוד כמה.
אז כלום לא חסר ואני מתנות כל הזמן אבל אני לא שמח,
בגלל הפחדים.... שלי...
האם להתמודד עם הפחדים אומר גם שאחת הדרכים היא
שלמרות הפחדים והשיתוק יש לי יכולת להירגע ולהתרפק
לתוך הרגע, והרגעים בחיי, ואקבל את הפחדים שהם קיימים שם?

יום שבת, 12 ביולי 2014

לעוף

הנפש שלי לומדת לעוף
מחדש, אני נחשף
ערום, אך בכאילו
שהרוחות חושפות אותי, נושפות על עורי
פחד מעוצמת הרוח, הנושבת בין רגליי,
עומד על צוק, עומד לעוף
צוהל ומברך את העולם
ואת עצמי, ואת מה שאשר לי ואת כל כולי.
עף על עצמי
לומד לעוף מעל כולם
יחד עם הכוכבים והשמשות
יחד בצהלה ובאור גדול!

או--יה!!



יום שלישי, 1 ביולי 2014

שיר על מתח והתרגשות

אני מרגיש משהו מתחיל פה
אני על סף לידה
אני מרגיש שמשהו מתחיל פה
אני על סף יצירה, במתח של השראה
קשה לי לנשום פה
אני מרגיש שמשהו מתחיל פה.

יום שבת, 14 ביוני 2014

זכרונות ממצוקה ישנה-ישנה

כותב פה בעקבות מצוקה של חברה:

"....ואז קמתי משינה, לא מאמין שקמתי משינה,
לא מאמין שאני במשבר, לא מאמין שאני במצוקה, לא מאמין שאלו הם חיי...
איך יוצאים מפה? ומה הם חיי בכלל? ומי אני? ... אני לא מאמין..."


יום שישי, 13 ביוני 2014

let love in

הניחי לעצמך לכאוב
let love in
הניחי לעוצמה הזאת לעורר אותך
see the pain swirl and swerve
רוקדת, את, עם הכאב, הפכי לאימציואנלית
יש לך כל זכות להיות אימציונאלית
  these are the times for letting it all out 
for all those times your mouth got shut
shut painfully 
היום פני הדברים נשתנו,
עם יכולת להיות אמיצה ולמצוא את האנרגיה הספציפית 
שבך
לגרום לשינוי
to find that pain tucked, hidden within your shield
we all got that energy we need
like the ability of each and everybody, and I mean everybody
to sing........ לרקוד  
כדי להיות אנושית, שוב, שחקי
play
תני לכאב סיכוי, תני לו אהבה
כדי להיות אנושית שוב



יום רביעי, 11 ביוני 2014

home

עוד לא מוכן

עוד לא מוכן לצאת

אני ברחם

מקבל הזנה

מקבל הגנה

עוד לא

עוד לא מוכן

אני דוגר על עצמי

שומר על עצמי

שמא מה יקרה?! מה יהיה?

אאבד את עצמי, לקצת, שהוא נצח

לא אקבל הזנה באותו רגע, באותה שנייה שלה אזדקק

לא אהיה בשליטה על תנאיי,

ולכן חוזר אני לקן, לרחם

ושם בטוח, ואחרי הכל פה אוכל להיות עצמי באמת

אחת ולתמיד.

יום שבת, 7 ביוני 2014

הצוק

שאני נכנס למצוקה, אני נוסע לבקר חבר,
הצוק הגבוה ביותר,
משם רואים את כל העיר,
אפשר גם להתאפס מחדש,
להיות, אני והחבר,
להיות
בשקט, ולראות,
הכל מלמעלה,
לקחת את הזמן, להתאוורר,
לחזור לעיר, ואז לזכור מדי פעם שיש לנו חבר.

יום שני, 2 ביוני 2014

אבריש הקטן

היום קמתי בבוקר והדיכאון החריף.
צריך לפרוק, מלא צעקות. מלא זעם.
עד אז אני אשתף בשלי.

אז למה אני מרגיש כה גרוע, כה אדיש?!

אז יש לי תיאוריה למה המצבי רוח שלנו משתנים.

זו חשיבה מבריקה של אברי-קטן-ילד-חמוד. (שזה בעצם אני לגמריי)

אז ככה, כשאנחנו חושבים מחשבות טובות על בן אדם, הוא מרגיש אותן כנראה.
ואותו דבר הפוך, שאנחנו חושבים מחשבות רעות על בני אדם, הוא גם מרגיש אותן, איכשהוא.

ולכן שאני מרגיש ממש טוב וב-high ועל ה"גל", זאת בעצם עבודה של אנשים חמודים שאוהבים אותי ושולחים לי אור ואהבה.
וההפך, שאני מרגיש רע עם עצמי או בדיכאון, אלה פשוט מחשבות ואנרגיות של אנשים שמשפיעים עליי בצורה ברורה.

זאת האמת P:

מה אתם אומרים?

יום רביעי, 7 במאי 2014

לשחק

לשחק

לשחק עם עולם שויתר על משחק
לשחק עם אנשים שסובלים מחוֹבוֹת,  שלא רוצים לשחק
שרצים אנחנו עליי אדמות, נועדנו לחיות, נועדנו לשחות,
נועדנו להיות,
חבל, המשחק נפל
השפיות והתוֹם זכר הם,
אני את שלי אשתדל, אנסה לאלתר, לחלטר, לבער
עם עצמי מה רצונותיי,
בלי דיי, עד שיקום ויהיה גן שעשוע עליי אדמותיי



יום שני, 28 באפריל 2014

לומד ממך איך

לומד ממך איך לאהוב
וכל מה שאני רוצה בחיי האלה זה לעשות אתך את הדרך לתל-אביב יפו
המורה שלי למקצוע האהבה
אולי אלמד אותך גם
קצת ממה שאני יודע

יום ראשון, 27 באפריל 2014

שמיים

עומד בתחנה ומסתכל בשמיים, לעננים
קוראים לי "חולמני"
כבר פספסתי את האוטובוס השני, שעבר
אני רואה בזה משהו מלאכותי
אני חֶלֶק מהטבע
אני חָלַק, רגיש ואהוב
אני  חֶלֶק מסינפוניה, מהרמוניה,
מאלפי הדהודים, נישאים ברוח
מורכב מאלף יסודות

אני מאמין

אני מאמין בעצמי
אני מאמין בך
אני מאמין באנשים
אני מאמין בנשים
אני מאמין בגברים
אני מאמין בילדים
אני מאמין בעוצמה
אני מאמין בכוונה
אני מאמין בעזרה
אני מאמין בתקווה
אני מאמין בלעשות את מה שהכי טוב לך עכשיו
אני מאמין בריפוי של עצמי (ועצמינו)
אני מאמין בטבע
אני בהחלטות ברורות וגמישות
אני  מאמין בשיתוף והקשבה
אני מאמין בריקוד ובתנועה
ומאמין במגע
בפשטות, בחיבה בלבביות ואהבה
מתחיל להאמין שוב בעולם
מתחיל שוב לחלום
מתחיל מחדש ללמוד ולהבין, מאמין גם במין
ממשיך לשחק
לזרום, לחייך ולשמוח!

משאלת לב (אני יודע מה אני רוצה)

ישי שאל, "מהי משאלת לב שלך?"
השבתי, "יש לי בחירה? יש לי זכות?"
לקפוץ משמחה, לקפוץ מחירות
לקפוץ מתקווה, לקפוץ מאיזה שטות,
לקפוץ מבחירה, לקפוץ בהבעה
לקפוץ לתוך אנדרלמוסיה עילאית
לתוך בושה נצחית
לתוך החלטה נחושה
לעשות רק טוב לעצמך
לעשות את מה שהכי ראוי וטוב
ויפה, ולהמשיך להיות שם בחוץ
בשמחה עילאית, בתענוג על חושי
בהבנה שעתה העולם זה אתה
מקפץ משמחה
רוקד באהבה
נותן אמון כל כולך
מוסר את הפחד חזרה
לומד ומעמיק
מנסה ומעתיק
מעריך ומעריך ובוכה ומצחיק

אני יודע מה אני רוצה
אני יודע מה אני רוצה.... =)

יום שלישי, 22 באפריל 2014

כה חופשי

יש לי כל כך הרבה חוויות כל כך, הרבה חוויות,
כל כך הרבה לכתוב, כל כך הרבה לנשום
כל כך הרבה לכתוב - כל כל הרבה לתרום,
כל כך הרבה לעשות - כל כך הרבה לנדום
כל כך הרבה לנשום - כל כך הרבה... לישון...
אמרתי שהיו לי כל מיני חוויות לא נעימות, גסות
חיוניות, תחשוב שנית, שנות אור, שנות חושך
שנות אופק, שנות עומק, שנות חוזק, שנות עושק
שנות טישטוש, שנות ייבוש היצרים, ייבוש הצרכים
ייבוש החיים, ייבוש החיוּת, ייבוש הפשטות, ייבוש, ייבוש, ייבוש.
ואני רוצה עכשיו להיות חופשי כה חופשי

ריכוז

קשה לי להתרכז, לשלוט בצעדיי
לצעוד הרחק מהתנגדות, הרחק מהתגוננות
ואז שם אני ליבי במשהו חשוּב
אני אהוּב, ומגובש בין אנשים יוצרים, יצורים
יִיצריים, צרים צל של עשן סגריות סוגר
אותי, מסגיר אותכם, מסתיר ממכם
טוב זה לא, הרע שולט
הטוב במצוקה, בועט
בהצלחה אהוּב, אוּוְ-וורר, תתאזן, תלמד
תחלום, תגשים, תחלום, תגשים
תחלום, אני מחלים
חדש כל פעם, חדוּר כל כך
משלים מעט את הפעמים
בהם הייתי צר, כואב לעצמי
פוחד להרגיש קרוב, רחוק.. הכל.
הכל הבל הבלים במסווה של צרות אופקים
במדרון חלקלק החיים הם שולטים, לפעמים
פשוט כדאי להרים ידיים ורגליים ולהשלים עם ההרגלים
הכואבים.

Get a Life!

"Get a life" she said.
"I have a heart" I kindly explained.
"I have a mission to love".
I have this session in my head,
of music and dance.
A notion in my energy,
of grief and celebration.
A notion instead of suffering 
and critisizm
soft voices humming my soul 
to sleep, that care
for me and my heart goes
"boom-boom, boom-boom" it outburts
from my chest, I shiver
getting goosebumps all over my chest, 
my ribs follow,
my legs surrender and my pelvis swollows
the whole world, my stomach
knows, always there next to my heart
upon my soul, next to life
next to last, right up front there

יום שני, 21 באפריל 2014

קוּלִי

את אומרת שאת אוהבת

את הקול שלי

את כל כולי,

ומה אני מסיק,

שזה מעצבן..

זה שונה

זה גובר

מתעלה ועולה ומתעופף

וחוזר חלילה, הלוך ושוב

השראה

אֹהֵב!

יש לי את הזמן שבעולם =) (ספוקן-וורד)

יש לי את כל הזמן שבעולם

וביקום ובתחתית של הרפש,

בעולם הגדול והגבוה.

יש לי את כל הזמן שבעולם, נכון?! =)

בכל צורה ובכל שיר
וכל מילה יש שם גם תו, יש שם גם תנועה
וכוונה, ו...
          תתת, מה הייתי עושה ללא כוונה?!

גם יש אצלי ייאוש,
כנארה עמוק כזה,
כנארה זכרון ילדות מתעתע,
                                  משליך כזה

ובעצם אני, הוויה אחת גדולה, אני, (!)
במדויק ובדיוק כמוךְ, כמוךָ וכן,
כמו כל שאר התחתית של הרפש
יש לי את כל הזמן שבעולם
התחתית של הנפש
עם נשמות טובות, תוהות, טועות
תולשות בי במבטים של
"אני לא זוכרת
מי אתה ומה אתה"
"כמה קרוב אתה אליי נשמה"
"יא חביבי, יא נשמה"
מי אתה ומה אתה!
מה, אתה נפש אחת גדולה, גלויה
רצף של יופי, של מעשים
טובים ורודפים וכוזבים
נשמה של יופי של טוהר
של בדידות ואכזבה וניצול וכיעור
ואיכות,.. הו כמה איכות
איכות גלויה.. ומעשית ומקרטעת
עכשיו היום ברצף, של השצף, של הקצף
עם כל הזמן שבעולם וכל היופי
הזוהר וכל הכריזמה המיליטנטית שלי וכל
השפיות וחוסר... של...
אני כבר לא בוסר אני
בשל ואיכותי ומעשי ווודאי ואנושי,
כל היופי לא שקר הוא אמיתי
מפנים מביפנוכו והאמ-אמ-אאאמממוו
שלו........................................
יוצר כוונות, מרשית רשתות
טווה ואורג ויוצר ולועג
להגיון האומלל לחוסר סדר שבדל
לנופש האומלל החיים הם חופש אחד
מֵתְעְה
ואני הולך פה להרצות על זה!
פה זה לא ריפיט או ריטריט
פה זו המציאות המיטבית
הגדולה והמעשית
לא עוד סתם סרט הוליוודי רע
של השואה
זאת האמת עכשיו ,זה
החופש הגדול
זה המבחן של התודעה
להיות חופשי ומאושר, שעה, שנייה
דקה, שעה אחרי שנייה, רגע

"דקה,
תן לי לחשוב על זה" =) יו.

לשחק

אקטיביזם, פמיניזם, סוציאליזם, יזם-יזם, בולשיטיזם, בולשוויקים, בולז אייז, שיקגו בולז, גלובליזציה, אקטביזם.

אסוציאציות

משחק לכל הגילאים לכל הרמות!

משחק סוחף ומדי פעם גם מצחיק.

משחק שגורם לחוויה רוחנית.

נסו גם אתם.  עוד היום!  

במשרד, בפארק,.... או בסאונה של הבריכה השכונתית.




0ואז יש תמונה של מיכלי בטבע חושבת כזה ומסתכלת באלכסון למעלה0
                             ---או בטבע, איפה שיש צל---