מילים (או - גם וגם)

מילים

או - גם וגם



אז אתה אומר שמילים מזהמות לך את הנפש
ואת הגוף
בכל צליל שלהם הזיהום מתגבר
כל תנועה, כל הברה, כל מִטְעם.

אז בסדר,
תמיד יש לך אפשרות להיטהר
או שבעצם,
אתה כמו תינוק
שהמילים אונסות וחונקות.

אתה גם גם
גם עדין ורך
וגם נוקשה ומחוספס

גם יפה
וגם מכוער

גם קרוב
וגם רחוק

גם פשוט, גם מורכב

גם מילה
וגם הוויה

שירה יצירה תוהו ובוהו

אני רוצה ליצור ולכתוב שירה

רוצה לפתח עלילה

רוצה לקחת כל קורס אפשרי, תחקירי, לרוחב ולאופק

רוצה לאכול כרכים לבוקר

ולחרבן קרעים לעת ליל

להשתמש ביצירה ולהתמשמש עם איזו מילה




לרצות לפתח את העלילה

אני נוסע בזמן בתוך עצמי

מטפטף מצב תודעה אחד למשני

פותח ומרחיב עולמות ועולמי ועולמות ועולמות

מטפס וחולם מטפס וחולם

הולם אותי להיות כזה




העלילה מסתעפת

השיר נגמר, העלילה נמשכת

ההרפקתאה נשפכת



כמו שמן על קנוואס

שנשאר





ואני

שט עליו לעת ערב, שט לעת ערב

הקיבוע, היצירה והעכשיו!

החיים מקבעים אותי

הצורך שלי בלנוע מתרחב והולך לו

ובמקום להרחיב את המקום הגבוה

אני מתבחבש בנמוך

ואז אני לא זוכר את הגבוה

ונתקע ותקוע




כי מה שאני באמת הוא חידוש

שמי הוא חידוש ויצירה

שמי הוא השראה

שמי הוא בריאה




שמי הוא מוכר

הוא המאכר, המוכר במכולת

הדבר הרגיל והידוע

העממי והקבוע



ואז נזכר שאני לא בריאה

ואני לא תקוע

אני ההוויה, העכשיו

העכשווי והקבוע



אני מודה על הדברים שאני טרם

ואני מודה גם על הדברים בדיעבד

אני מודה על החיים באופן רטרו אקטיבי

מודה שאני לא לבד

עומד דוֹם (לב כואב)

עומד דום מול המון זועם
מרעיב עצמי
מעמיד פנים מול חברי
רעב חברתי
בלון זוהר לעומת סנה בוער
סוס דוהר, שדה תירס קולח עם
קלחים אין ספור
מטרייה נרטבת בגשם, חולפות העונות
והשנים,
לרגע נדמה שיש רגעים דוממים
ניצתה האש בלב כואב
בערפל סמיך, נוטפים עליי שלכת
ביער סבוך, טללים מרים
ובכל זאת ניצתה האש בלב כואב

שירה

דם קולח את ראשי
במירמור לב
אני נוטר לשמיים, לפעמים
לפרקים שלמים
נפשי מרוחה בססגוניות
לאורך רצועות בד קנבאס
מחוספסת
לפעמים עדיף לתשור בבזבוז
בהיסח הדעת
לבוז להגיון הישר 
לענטז במבוכה
עם תשורה של חוסר שליטה

דברים

את אומרת שאין לי מושג

שחבל לי על הזמן, שהזמן שלי עבר

את אומרת תתקרב ותהיה אומלל

תזחל על גחונך, תזחל

את אומרת לי מילים קמוצות כמו

אגרוף מתפרץ, בקיא מתפלש

בבכי מר, לימוני

בזכר זר של אכזריות ובורות

את אומרת את מה שאת אומרת

וזה חד וברור.

אני כותב כתיבה פואטית

אני... אני... אני...

הבנתי שמרוב התחשבות אין לי רצון
הבנתי שמרוב שפיות אני אמצא בחוסר
הבנתי שכולנו טובים
הבנתי שכולנו רוצים להיות מיוחדים
ונורא משוגעים והזויים ומוזרים, לפחות באספקט אחד בחיים.
הבנתי חזק שדימויים מתפוגגים שמסתכלים מקרוב-קרוב.
שנשאר רק אהבה, התמסרות אחווה ושמחה,
הבנתי שהביטחון האמיתי בחיים הוא חברים ולא כסף
וחסר-לי אם אני אשווה את עצמי למישהו אחר, אשאר אומלל
חסר-לי אם אני אחשוב שאני צודק, אשאר לבד
או שאני יודע הכי טוב.
אלה הדברים שחסרים לי בחיים, חוץ מזה כלום חסר
החיים מושלמים והסתירה כלכך גדולה שאני במצוקה
של פחד שמא, אבי ימות, אמי תחלה או שאפול נכה
אלה הפחדים בחיי, ואולי עוד כמה.
אז כלום לא חסר ואני מתנות כל הזמן אבל אני לא שמח,
בגלל הפחדים.... שלי...
האם להתמודד עם הפחדים אומר גם שאחת הדרכים היא
שלמרות הפחדים והשיתוק יש לי יכולת להירגע ולהתרפק
לתוך הרגע, והרגעים בחיי, ואקבל את הפחדים שהם קיימים שם?

לעוף

הנפש שלי לומדת לעוף
מחדש, אני נחשף
ערום, אך בכאילו
שהרוחות חושפות אותי, נושפות על עורי
פחד מעוצמת הרוח, הנושבת בין רגליי,
עומד על צוק, עומד לעוף
צוהל ומברך את העולם
ואת עצמי, ואת מה שאשר לי ואת כל כולי.
עף על עצמי
לומד לעוף מעל כולם
יחד עם הכוכבים והשמשות
יחד בצהלה ובאור גדול!

או--יה!!

שיר על מתח והתרגשות

אני מרגיש משהו מתחיל פה

אני על סף לידה

אני מרגיש שמשהו מתחיל פה

אני על סף יצירה, במתח של השראה

קשה לי לנשום פה

אני מרגיש שמשהו מתחיל פה.

let love in

הניחי לעצמך לכאוב

let love in

הניחי לעוצמה הזאת לעורר אותך

see the pain swirl and swerve

רוקדת, את, עם הכאב, הפכי לאימציואנלית

יש לך כל זכות להיות אימציונאלית

  these are the times for letting it all out 

for all those times your mouth got shut

shut painfully 

היום פני הדברים נשתנו,

עם יכולת להיות אמיצה ולמצוא את האנרגיה הספציפית 

שבך

לגרום לשינוי

to find that pain tucked, hidden within your shield

we all got that energy we need

like the ability of each and everybody, and I mean everybody

to sing........ לרקוד  

כדי להיות אנושית, שוב, שחקי

play

תני לכאב סיכוי, תני לו אהבה

כדי להיות אנושית שוב

home

עוד לא מוכן

עוד לא מוכן לצאת

אני ברחם

מקבל הזנה

מקבל הגנה

עוד לא

עוד לא מוכן

אני דוגר על עצמי

שומר על עצמי

שמא מה יקרה?! מה יהיה?

אאבד את עצמי, לקצת, שהוא נצח

לא אקבל הזנה באותו רגע, באותה שנייה שלה אזדקק

לא אהיה בשליטה על תנאיי,

ולכן חוזר אני לקן, לרחם

ושם בטוח, ואחרי הכל פה אוכל להיות עצמי באמת

אחת ולתמיד.

לשחק

לשחק

לשחק עם עולם שויתר על משחק
לשחק עם אנשים שסובלים מחוֹבוֹת,  שלא רוצים לשחק
שרצים אנחנו עליי אדמות, נועדנו לחיות, נועדנו לשחות,
נועדנו להיות,
חבל, המשחק נפל
השפיות והתוֹם זכר הם,
אני את שלי אשתדל, אנסה לאלתר, לחלטר, לבער
עם עצמי מה רצונותיי,
בלי דיי, עד שיקום ויהיה גן שעשוע עליי אדמותיי

כה חופשי

יש לי כל כך הרבה חוויות כל כך, הרבה חוויות,
כל כך הרבה לכתוב, כל כך הרבה לנשום
כל כך הרבה לכתוב - כל כל הרבה לתרום,
כל כך הרבה לעשות - כל כך הרבה לנדום
כל כך הרבה לנשום - כל כך הרבה... לישון...
אמרתי שהיו לי כל מיני חוויות לא נעימות, גסות
חיוניות, תחשוב שנית, שנות אור, שנות חושך
שנות אופק, שנות עומק, שנות חוזק, שנות עושק
שנות טישטוש, שנות ייבוש היצרים, ייבוש הצרכים
ייבוש החיים, ייבוש החיוּת, ייבוש הפשטות, ייבוש, ייבוש, ייבוש.
ואני רוצה עכשיו להיות חופשי כה חופשי

ריכוז

קשה לי להתרכז, לשלוט בצעדיי
לצעוד הרחק מהתנגדות, הרחק מהתגוננות
ואז שם אני ליבי במשהו חשוּב
אני אהוּב, ומגובש בין אנשים יוצרים, יצורים
יִיצריים, צרים צל של עשן סגריות סוגר
אותי, מסגיר אותכם, מסתיר ממכם
טוב זה לא, הרע שולט
הטוב במצוקה, בועט
בהצלחה אהוּב, אוּוְ-וורר, תתאזן, תלמד
תחלום, תגשים, תחלום, תגשים
תחלום, אני מחלים
חדש כל פעם, חדוּר כל כך
משלים מעט את הפעמים
בהם הייתי צר, כואב לעצמי
פוחד להרגיש קרוב, רחוק.. הכל.
הכל הבל הבלים במסווה של צרות אופקים
במדרון חלקלק החיים הם שולטים, לפעמים
פשוט כדאי להרים ידיים ורגליים ולהשלים עם ההרגלים
הכואבים.

Get a Life!

"Get a life" she said.

"I have a heart" I kindly explained.

"I have a mission to love".

I have this session in my head,

of music and dance.

A notion in my energy,

of grief and celebration.

A notion instead of suffering 

and critisizm

soft voices humming my soul 

to sleep, that care

for me and my heart goes

"boom-boom, boom-boom" it outburts

from my chest, I shiver

getting goosebumps all over my chest, 

my ribs follow,

my legs surrender and my pelvis swollows

the whole world, my stomach

knows, always there next to my heart

upon my soul, next to life

next to last, right up front there

קוּלִי

את אומרת שאת אוהבת

את הקול שלי

את כל כולי,

ומה אני מסיק,

שזה מעצבן..

זה שונה

זה גובר

מתעלה ועולה ומתעופף

וחוזר חלילה, הלוך ושוב

השראה

אֹהֵב!

המציאות המיטיבה

את ואני

את ואני

זה הבסיס

זה האמצע

וזה המרכז

-

את ואני

את ואני

קולטת?! את ואני

-

אנחנו ביחד

-

כבר לא לחוד

-

לא פריטים

-

לא נפרדים

-

מים

-

משלימים

ונוזלים

-

לא לבד

-

זה מפחיד

-

תאמיני

-

להאמין

-

כן, מציאות

(זאת האמת)

פוסט רביעי - קביעות

הצורך בקביעות

אני רוצה שהכל יהיה קבוע
לא ישתנה, הפגישות...
יהיו פגישות, קבועות
אנשים יגידו דברים קבועים
אני יהיה בסדר עם עצמי
העולם יהיה קבוע.
יפסיק להסתובב סביב עצמו.

"אצא לשנייה מהמערכת הזאת"