הנה גדלתי בשנה

הופ הופ טרללה!

גדלתי בשנה!

הופ הופ טרללה!

גדלתי בשנה!

הגיע הזמן לעצור ולחשוב אילו דברים ארצה שבשנה הקרובה שיהיו לי:

- קרבה הולכת וגדלה עם עצמי.
- קרבה הולכת וגדלה עם אדם אחר בחיי.
- להגדיל את הרגעים שבהם אני רך עם עצמי ורך עם העולם.
- לסיים את הסרט שאני עורך. (תמי ועידו בונים בית)
- לרוץ שעה ו10 ק"מ ולהתמודד עם הפחדים שעולים מול זה.
- פרנסה קהילתית.
- סקרנות של ילד.
- איזון בין למידה, עשייה ופשוט להיות.


אמן, אמן ואמן!

שנה מעולה וחסרת פשרות. באם!!

דברים

את אומרת שאין לי מושג

שחבל לי על הזמן, שהזמן שלי עבר

את אומרת תתקרב ותהיה אומלל

תזחל על גחונך, תזחל

את אומרת לי מילים קמוצות כמו

אגרוף מתפרץ, בקיא מתפלש

בבכי מר, לימוני

בזכר זר של אכזריות ובורות

את אומרת את מה שאת אומרת

וזה חד וברור.

אני כותב כתיבה פואטית

אני... אני... אני...

הבנתי שמרוב התחשבות אין לי רצון
הבנתי שמרוב שפיות אני אמצא בחוסר
הבנתי שכולנו טובים
הבנתי שכולנו רוצים להיות מיוחדים
ונורא משוגעים והזויים ומוזרים, לפחות באספקט אחד בחיים.
הבנתי חזק שדימויים מתפוגגים שמסתכלים מקרוב-קרוב.
שנשאר רק אהבה, התמסרות אחווה ושמחה,
הבנתי שהביטחון האמיתי בחיים הוא חברים ולא כסף
וחסר-לי אם אני אשווה את עצמי למישהו אחר, אשאר אומלל
חסר-לי אם אני אחשוב שאני צודק, אשאר לבד
או שאני יודע הכי טוב.
אלה הדברים שחסרים לי בחיים, חוץ מזה כלום חסר
החיים מושלמים והסתירה כלכך גדולה שאני במצוקה
של פחד שמא, אבי ימות, אמי תחלה או שאפול נכה
אלה הפחדים בחיי, ואולי עוד כמה.
אז כלום לא חסר ואני מתנות כל הזמן אבל אני לא שמח,
בגלל הפחדים.... שלי...
האם להתמודד עם הפחדים אומר גם שאחת הדרכים היא
שלמרות הפחדים והשיתוק יש לי יכולת להירגע ולהתרפק
לתוך הרגע, והרגעים בחיי, ואקבל את הפחדים שהם קיימים שם?