שירה יצירה תוהו ובוהו

אני רוצה ליצור ולכתוב שירה

רוצה לפתח עלילה

רוצה לקחת כל קורס אפשרי, תחקירי, לרוחב ולאופק

רוצה לאכול כרכים לבוקר

ולחרבן קרעים לעת ליל

להשתמש ביצירה ולהתמשמש עם איזו מילה




לרצות לפתח את העלילה

אני נוסע בזמן בתוך עצמי

מטפטף מצב תודעה אחד למשני

פותח ומרחיב עולמות ועולמי ועולמות ועולמות

מטפס וחולם מטפס וחולם

הולם אותי להיות כזה




העלילה מסתעפת

השיר נגמר, העלילה נמשכת

ההרפקתאה נשפכת



כמו שמן על קנוואס

שנשאר





ואני

שט עליו לעת ערב, שט לעת ערב

הקיבוע, היצירה והעכשיו!

החיים מקבעים אותי

הצורך שלי בלנוע מתרחב והולך לו

ובמקום להרחיב את המקום הגבוה

אני מתבחבש בנמוך

ואז אני לא זוכר את הגבוה

ונתקע ותקוע




כי מה שאני באמת הוא חידוש

שמי הוא חידוש ויצירה

שמי הוא השראה

שמי הוא בריאה




שמי הוא מוכר

הוא המאכר, המוכר במכולת

הדבר הרגיל והידוע

העממי והקבוע



ואז נזכר שאני לא בריאה

ואני לא תקוע

אני ההוויה, העכשיו

העכשווי והקבוע



אני מודה על הדברים שאני טרם

ואני מודה גם על הדברים בדיעבד

אני מודה על החיים באופן רטרו אקטיבי

מודה שאני לא לבד