יום שני, 6 באוקטובר 2014

עומד דוֹם (לב כואב)

עומד דום מול המון זועם
מרעיב עצמי
מעמיד פנים מול חברי
רעב חברתי
בלון זוהר לעומת סנה בוער
סוס דוהר, שדה תירס קולח עם
קלחים אין ספור
מטרייה נרטבת בגשם, חולפות העונות
והשנים,
לרגע נדמה שיש רגעים דוממים
ניצתה האש בלב כואב
בערפל סמיך, נוטפים עליי שלכת
ביער סבוך, טללים מרים
ובכל זאת ניצתה האש בלב כואב

יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

שירה

דם קולח את ראשי
במירמור לב
אני נוטר לשמיים, לפעמים
לפרקים שלמים
נפשי מרוחה בססגוניות
לאורך רצועות בד קנבאס
מחוספסת
לפעמים עדיף לתשור בבזבוז
בהיסח הדעת
לבוז להגיון הישר 
לענטז במבוכה
עם תשורה של חוסר שליטה